דוד שניאור (1905–1988) היה צייר, מעצב במה וגרפיקאי בעל חזון ייחודי, ששילב ביצירתו את הרוח הסוערת של אירופה בראשית המאה ה-20 עם חלום ההגשמה הציונית בארץ ישראל. יצירותיו, הנעות בין האקספרסיוניזם הגרמני למודרניזם המקומי, מגלמות עוצמה רגשית, שליטה וירטואוזית ויכולת נדירה לתעד ולהעניק משמעות לחיים עצמם.
מסע שהתחיל בגליציה והגיע לארץ ישראל
שניאור נולד בעיר פשמישל שבגליציה וגדל במינכן, בלב תרבות יהודית מסורתית שהתמזגה עם חיי העיר האירופית. כבר בילדותו התגלה כשרונו האמנותי, שהוביל אותו ללימודי אמנות במינכן. אך לצד ההשראה התרבותית של תור הזהב של האקספרסיוניזם הגרמני, חייו הושפעו עמוקות מהזעזועים ההיסטוריים של התקופה.
בשנת 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, נעצר שניאור כעציר פוליטי במחנה הריכוז דכאו. לאחר שחרורו המוקדם, הצליח להימלט לארץ ישראל דרך פראג, נושא עמו כרזות וציורים בודדים שהפכו לעדות חיה לעולם שאבד.
תל אביב – יצירה חדשה במקום חדש
עם הגעתו לארץ ישראל, השתקע שניאור בתל אביב והיה ממייסדי "אגודת הציירים העבריים לגרפיקה שימושית בארץ ישראל". הוא פעל כגרפיקאי וכמעצב במה, אך עם השנים הקדיש את עצמו לציור ולרישום, תוך שהוא יוצר מאות עבודות המשלבות את השפעות האקספרסיוניזם האירופי עם חזון מקומי ייחודי.
יצירותיו של שניאור מאופיינות ברגישות גבוהה ובשליטה טכנית עוצרת נשימה. הוא השתמש בקווי מתאר חזקים ובצבעים מלאי חיים, תוך שהוא מעניק ליצירותיו תחושת תנועה וחיים. בציוריו הוא תיעד את העולם שסביבו – בין אם מדובר בחיי היום-יום בתל אביב המתפתחת, באירועים היסטוריים, או ברגעים אינטימיים של אנושיות.
אמן של רגש ושליטה
שניאור הוכר כאחד מגדולי האמנים של דורו, וזכה לשבחים רבים. יונה פישר, חתן פרס ישראל, תיאר אותו כ"רשם וירטואוזי, חושני ואינטואיטיבי", בעוד דני קרוון השווה את שליטתו בקווים ובצבעים לכנר המפיק צלילים מושלמים ממיתריו.
מורשתו של שניאור
דוד שניאור יצר אמנות שחיה ונושמת את סיפור חייו וסיפורו של דור שלם. יצירותיו מוצגות באוספים ובמוזיאונים רבים ברחבי העולם, ומשמשות גשר בין עבר לעתיד, בין מסורת לחדשנות.
דוד שניאור בגלריה גרשון
בגלריה שלנו, אנו גאים להציג את יצירותיו של דוד שניאור – אמנות שממשיכה לספר את סיפורי החיים, התרבות וההיסטוריה. כל יצירה היא עדות לאמן יוצא דופן, שהשאיר חותם עמוק על האמנות המקומית והבינלאומית.